"ישנו איזור נידח בערבות יוטה שמספרים שאלו שביקרו בו נעלמו, אולי נחטפו, אולי ברחו… גופתם מעולם לא נמצאה.
כעיתונאים חוקרים, החלטתם לבדוק את האגדה האורבנית הזו ולרדת לעומק התעלומה.
עצרתם בדרך לתדלק ולשאול את המקומיים אם הם מכירים ויודעים משהו, אך למעט בעל חנות הנוחות לא נמצאה נפש חיה באיזור.
לפני שאתם מבינים מה קרה – אתם חשים מכה חזרה ואחר כך חושך…
לאחר זמן שנראה כנצח אתם פוקחים את העיניים רק כדי לגלות שאתם לכודים במרתף ישן, אפלולי ומאובק,
הראש כואב ואתם לא יודעים איך הגעתם לשם – או איפה אתם בכלל.
אתם מבינים כי האגדה האורבנית אינה אגדה כלל – ואם לא תצליחו לברוח מן המרתף הזה – גם אתכם לא ימצאו יותר.
יש לכם 60 דקות.
בהצלחה."
לחלקכם הגדול הסצנה הזו מוכרת כסיפור הרקע בתדריך הכניסה ל"חדר בריחה" – ז'אנר מצליח התופס תאוצה מטורפת בה אתם נדרשים לצאת מחדר נעול במסגרת 60 דקות ע"י שימוש ברמזים, איתור מפתחות, פתרון חידות והשלמת משימות.
ז'אנר שרק לפני כשנתיים פרץ לתודעה ומאז גדל בעשרות מונים – הן בכמות החדרים הקיימים בפריסה ארצית והן ביצירת קהילה אוהדת, שלא להגיד "מכורה" לדבר (קהילה כזו ניתן למצוא כאן למשל >> https://www.facebook.com/groups/roomescapeisrael/)
לכאורה, הגידול העצום נוצר בעיקר מאמצעות שיווק מפה לאוזן, המלצות וחשיפה ויראלית.
אך עדיין יש לקחת מספר משתנים בחשבון:
א. המוצר הינו "חד פעמי" ומקנה ללקוח חוויה שבסיומה לא יחזור אל אותו חדר.
ב. היצע החדרים ההולך וגודל, מייצר תחרות על תשומת לב הלקוח שצריך כעת לתעדף ולבחור היכן להשקיע את כספו וזמנו.
ג. אם כל הגידול במספר המתעניינים והעוסקים במלאכה, עדיין קיים רובד גדול ורלוונטי של לקוחות שאינם מכירים את המוצר או טרם חוו אותו,
והם בהחלט קהל מטרה פוטנציאלי.
שהרי שבכל עסק הקהל נחלק לשלוש:
1. קהל הרוכשים.
2. קהל המתלבטים שיצרו קשר כלשהו עם המוצר אך לא הפכו ללקוחות.
3. הקהל שלא נחשף למוצר או לשירות (ואולי אפילו לא מודע לקיומו)
אז עד כה בעלי החדרים ידעו להעלות לעמודים העסקיים שלהם את תמונות המשתתפים לאחר סיום הפעילות בשאיפה כי אלה יתייגו את עצמם ויגרמו לשמועה לקבל כנפיים.
זה בהחלט קרה, אך לא החזיק מים לאורך זמן… בייחוד כאשר מספר החדרים מתרבה כפטריות לאחר הגשם ותמונות מסוג זה צצות על ימין ועל שמאל בניוזפיד הקרוב למקום מגוריכם…
ואם כולם עושים את זה – היכן הבידול?
כיצד ידע הקהל הנחשף באיזה מן החדרים לבחור?
איך יוכל קהל חדש שלא מכיר את הז'אנר להבין את מהות המשחק?
ובדיוק כאן אנו נכנסנו לתמונה – פיצוח פרופיל הלקוח הפוטנציאלי ויצירת חוויה טרם ההגעה לחדר.
מה זאת אומרת?
יצרנו משחק בריחה משלנו, אך בין כתלי המדיה הדיגיטלית.
כן, בדיוק כמו שזה נשמע.
התחנה הראשונה במשחק, הייתה בפרסום פוסט המתאר סצינה (של חדר בריחה) עם קישור מתחת –> הקישור עליו נקליק יוביל אותנו לעמוד פייסבוק אחר לגמרי –> ברחבי הדף החדש הזה פיזרנו רמזים:
אם בתמונת ה-cover (רמז השולח אותנו בכלל לפרופיל אינסטגרם להרכיב פאזל)
אם ע"י תיוג תמונה (שלוקח אותנו לפרופיל פיקטיבי שהקמנו – שהוא פרופיל החוטף – שם כמובן, יש רמזים נוספים).
אם ע"י קישור שבור שיש צורך להשלימו (ע"י הרמז מפורפיל האינסטגרם)
ואם ע"י דף נחיתה מעוצב המבקש מן הגולש כתובת דוא"ל כדי לקבל את הרמז הבא…
מתחילים להבין את הקונספט?
ולמה כל זה טוב?
הבנו כי הלקוחות הפוטנציאלים אוהבים אתגרים, חידות ומשחקי מחשבה – וכיצד מאתרים אוכלוסייה שכזו?
פשוט – מניחים מולה אתגר, חידה או משחק מחשבה.
מכיוון שחידה מובילה לחידה ואתגר מוביל לאתגר – כך גדל רצונו של הגולש (אותו אנחנו מחפשים) לסיים את המשחק ו"לצאת מהחדר".
במילים אחרות – יצרנו תהליך סינון טבעי בו אלה שיסיימו את כלל החידות הם הם הלקוחות הפוטנציאלים אליהם אנחנו רוצים לפנות עם הצעת המכר שלנו.
אך כמובן שלא בזה זה מסתכם, השגנו עוד הרבה יותר מכך:
ביקשנו פרטים ליצירת קשר שהתקבלו בקלות ובלהט המשחק – דוא"ל = רמז לשלב הבא.
ידענו לסמן ולצבוע את הגולשים בכל שלב במשחק – כך שגם לאלה שניסו לפתור את אחת החידות וויתרו נוכל לפנות בפרסום ממוקד ונקודתי עם מסר מתאים.
הצלחנו להעביר את חווית המשחק ואת מהותו לאלה שאינם מכירים את הז'אנר – כלומר "בישלנו" אותם מעט והכנו אותם לאתגר האמיתי
יצרנו בידול משמעותי משאר חדרי הבריחה – שהרי אם המשחק המקדים (וזה בדיוק זה) מגניב ומרתק סביר שהמשחק האמיתי מרתק הרבה יותר.
ומה יצא בסוף?
בסופו של דבר – מספר גדול מאוד של לידים סיים את מסלול החידות בהצלחה והשאיר לנו את כתובת הדוא"ל (שכזכור היא זו הנותנת את הרמז האחרון).
את כתובות הדוא"ל קיבצנו לקהל מטרה ואליו שיגרנו פרסום ממוקד עם הצעה משתלמת.
הלידים הפכו ללקוחות (ביחס המרה פנטסטי) ולקחו אותנו צעד נוסף בדרך להשתלט על העולם!
ומה עשינו עם אותם הלקוחות? במאמר הבא…
גם אתם רוצים לברוח מן הבנאלי? אל תתביישו, אנחנו פה בדיוק בשביל זה
